אל”מ (בדימוס) ד״ר אברהם מנור

נולד בפולין בשנת 1939.
נשוי ליערית +בת ובן ו-4 נכדות.
את תקופת השואה עבר עם משפחתו בברית המועצות. בגיל 8 יצא עם משפחתו לארץ בספינה “אקסודוס 1947” ובגיל 9 הגיע ארצה חודשים ספורים לפני הקמת המדינה.
אחרי שירות החובה בצה”ל למד בביה”ס לרפואת שיניים בירושלים. עם תום הלימודים באוניברסיטה חזר לצה”ל. לקח חל”ת לצורך לימודי פריודונטיה בלונדון ועם שובו הקים את המדור לפריודונטיה במרכז לרפואת שיניים של צה”ל בתל השומר. זמן קצר לאחר-מכן הקים, יחד עם דר’ ישראל שפרלינג, את הסקציה לפריודונטיה באוניברסיטת תל אביב. נמנה עם מייסדי ביה”ס לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב ועם הקבוצה הקטנה של רופאי שיניים שהקימו את האיגוד הישראלי לפריודונטיה ובשנת 1978 היה יו”ר האיגוד.
בפרוץ מלחמת יום כיפור היה בחופשת שחרור מצה”ל, נקרא חזרה לשירות, ירד לחזית תעלת סואץ והשתחרר במרץ 1974. בדצמבר 1974, בעקבות פנייה של קרפ”ר, חזר לצה”ל וביצע רה-ארגון נרחב של מערך רפואת השיניים בצה”ל במקביל עם המשך פעילות אקדמית באוניברסיטת תל אביב.
עם ההחלטה הרשמית על הקמת בי”ס לרפואת שיניים בתל אביב מונה, במקביל לשירותו הצבאי, כמנהל המחלקה לפריודונטיה בדרגת מרצה בכיר. בשנת 1979 סיים את תפקידו כ-ע. קרפ”ר לרפו”ש ויצא לשנת שבתון במחלקה לפריודונטיה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. עם שובו לתפקיד ראש המחלקה לפריודונטיה באוניברסיטה במשרה מליאה קיבל מינוי חרום בצה”ל ועם פרוץ מלחמת של”ג, יוני 1982, פרס בית חולים שדה בדרום לבנון ופיקד עליו חודשיים.
בשנים 1975 – 1982 היה יועץ לוועדה הצבאית של ה-FDI.
בשנת 1983 פרש מצה”ל בדרגת אל”מ. באותה שנה סיים את תפקידו כראש המחלקה לפריודונטיה ופרש מבית הספר לרפואת שיניים.
בשנים 1989 – 1991 היה מנהל שירותי רפואת השיניים בקופת חולים כללית.
היה בעל מרפאה למחלות חניכיים והשתלות ועסק בעבודה קלינית עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2014.